בית המשפט מחדד מהם המבחנים לקביעת העתקה והפרה של זכויות יוצרים בתוכנה

ביהמ"ש: העתקת תוכנה מהווה הפרת זכות יוצרים גם אם נכתבה בשפת תכנות שונה.

בתקציר זה יסוקר מקרה בו קבע בית המשפט כי הפרת זכות יוצרים בתוכנה יכולה להתקיים גם אם התוכנות נכתבו בשפות קוד שונות. בית המשפט המחוזי קבע כי תוכנת "פיננסית" מועתקת מתוכנת הנה"ח "ריווחית", למרות שיא כתובה בשפה שונה, ובכך הופרו זכויות היוצרים של חברת חברת ריווחית-תכנות עסקי 1999 בע"מ.

עובדות המקרה

התובעת, חברת "ריווחית-תכנות עסקי 1999 בע"מ", פיתחה תוכנה בשם "ריווחית" לניהול עסקים ולהנהלת חשבונות.

הנתבע 1, מר איצקוב, הנו מהנדס תוכנה אשר פיתח תוכנה בשם "פיננסית" המשמשת גם היא לניהול עסקים ולהנהלת חשבונות.

לטענתה של התובעת, העתיק הנתבע 1, בסיוע הנתבע 2, ו את תוכנת "ריווחית" ובכך הפרו השניים את זכות היוצרים שלה בתוכנה.

הנתבע 1 הכחיש כי תוכנת "פיננסית" שהוא פיתח מועתקת מ"ריווחית", ולטענתו מדובר בתוכנה מקורית שפותחה על ידו באופן עצמאי, וכי היא אף נכתבה בשפת קוד שונה, וכי ככל וקיים דמיון בין התוכנות הוא נובע מדרישות רשות המיסים.

מומחה שמונה מטעם בית המשפט על מנת לבחון האם תוכנת "פיננסית" מהווה העתקה של תוכנת "ריווחית" קבע כי למרות העובדה שהשפות בהן נכתבו התוכנות שונות, ולמרות ההבדלים שקיימים בין התוכנות, מדובר בהעתקה ברורה.

פסק הדין שניתן הינו אך ורק בשאלת אחריותם של הנתבעים לביצועה של הפרת זכויות יוצרים, ולא בסוגיית הפיצויים, אשר תידון בהמשך בהתאם לפסק-דין.

דיון והכרעה

המחלוקת העיקרית בתיק זה הנה בשאלה האם תוכנת "פיננסית" הועתקה מתוכנת "ריווחית" ומפרה לפיכך את זכויות היוצרים של התובעת? לשם הכרעה בסוגיה זו, בחן בית המשפט תחילה האם קיימות לתובעת זכויות יוצרים בתוכנת "ריווחית", וקבע, כי חוק זכות יצרים מגדיר תוכנה כיצירה ספרותית הזכאית להגנת החוק. כן קובע החוק כי "תוכנת מחשב" מוגדרת כ"תוכנת מחשב בכל צורה שבה היא מבוטאת".

משכך, לתובעת מוקנית הגנת זכות יוצרים בתוכנת "ריווחית" וזאת בכל צורת ביטוי ובכל שפת תכנות, ממש כשם שליצירה ספרותית אחרת, כגון ספר, מוקנית הגנת זכות יוצרים בכל שפה אליה יתורגם הספר.

לצורך הקביעה כי אכן מדובר בהפרת זכות יוצרים, נקבע על ידי בית המשפט, כי אין להסתפק בדמיון מסוים בין התוכנות, אלא יש לבחון האם קיים דמיון מהותי, שכן דמיון בין שתי היצירות עשוי במקרים מסוימים לנבוע מנסיבות שאינן העתקה, אלא מאופי היצירה ומטרתה, ובמקרה זה, מדרישות רשות המסים לתוכנות מסוג זה (תוכנות ניהול עסקי, הנהלת חשבונות והפקת חשבוניות).

בית המשפט קבע, כי ההגנה המוקנית לתוכנת מחשב אינה מוגבלת להעתקת קוד התוכנה בלבד, אלא מדובר בהגנה רחבה יותר המשתרעת גם על צורת התוכנה (artwork), המבנה, הזנות המשתמש (user inputs), סדר התוכנה והאופן בו היא מאורגנת.

על בסיס השוואה בין מסכים של התוכנות שהוצגו בפני בית המשפט, נקבע כי קיים דמיון גרפי מהותי "במראה ובתחושה" ("Look and Feel") של שתי התוכנות, עד כדי זהות במקרים מסוימים. כך גם לגבי שמות וקודים של לחצנים ופעולות.

לאור זאת קבע בית המשפט כי במקרה זה קיימות נקודות השקה רבות בין התוכנות המלמדות על העתקה שבוצעה על ידי מפתחי תוכנת "פיננסית".

בית המשפט לא הסתפק בכך, והסתמך גם על חוות דעתו של המומחה שבחן את התוכנות, ואשר סבר כי מדובר בדמיון שאינו יד המקרה אלא העתקה מכוונת.

לעניין ההבדל בין שפות הפיתוח של התוכנות הוסיף המומחה כי שפות פיתוח הנן כמו שפת אדם, וכי ניתן לכתוב את אותה מילה או אותו משפט במספר שפות שונות באופן שלא ישנה את המשמעות של המילה או המשפט. כך, לטענת המומחה, גם בשפות תוכנה, וכי במקרה זה לדעתו הנתבע לקח את את תוכנת "ריווחית" ופשוט כתב אותה בשפה שונה. דבר שלא שינה את התוצאה או את המראה של התוכנה.

תוצאה

בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה, וקבע כי הנתבע 1 העתיק את תוכנת "ריווחית".

לגבי הנתבע 2, דחה בית המשפט את התביעה כנגדו משלא הוכח קשר בינו לבין התוכנה המועתקת.

ניתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבע 1 האוסר עליו לעשות שימוש כלשהו בתוכנת "פיננסית" וכן הוא חויב להעביר דין וחשבון אודות מכירות התוכנה המפרה.

כן נפסקו כנגד הנתבע 1 הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח.